לומדים מבראשית

יוני 16, 2025

אין תגובות

זמן קריאה: 3 ד'

WhatsApp Image 2025-06-17 at 23.15.27

על גבולות, חופש, ואדם שהוא דמוי-בורא

מה זה להיות אדם?
האם זה רק שם של מין ביולוגי, או שיש פה רעיון עמוק יותר – אדם, כמי שנברא "בצלם", הדומה לבורא?

בואו נבחן לרגע את סיפור בראשית – לא כסיפור דתי, אלא כקוד פנימי שמכיל אמת על הנפש שלנו.
האם חוה – הצד הנקבי שבנו – מילאה את שליחותה? האם הפרה את הציווי, או שמא הייתה עזר כנגדו של הבורא, בדרך להשלמת היצירה האנושית?

חופש על תנאי

הבורא נותן לאדם את גן העדן – אך עם גבול אחד: "מפרי עץ הדעת לא תאכל".
זו מעין יצירה עם תנאים: אתה חופשי, אבל…
כדי לבדוק האם יצרת משהו שבאמת חופשי – אתה מוכרח לאתגר אותו.

הצד הזכרי שבנו פועל לפי חוק, סדר, משמעת.
הוא מבין שחוקי הבריאה חייבים להיות מדויקים – אחרת אין עולם.
מה יקרה אם השמש לא תזרח? אם כוח הכבידה יתבטל? הכול יתמוטט.
לכן – הגבולות הם קודש.

אבל כאן נכנסת חוה.
הצד הנקבי. זה שמסוגל לפרוץ את הגבולות. זה שלא נועד לפעול לפי השכל, אלא לפי הלב.
זו מהות האישה – חוה, מואנה, פוקהונטס, אריאל – כל גיבורת דיסני שבוחרת לשמוע לקול שלה גם כשזה מפחיד.

האומץ לפרוץ

חוה לא מורדת – היא מגשימה.
היא נענית לקריאה הפנימית, ועושה את מה שנראה כעבירה – כדי לאפשר חירות.
ואז מגיע אדם – והוא אוכל גם הוא.
האם כי הוא רצה? אולי.
אבל אולי – כי הוא לא רצה להשאיר את חוה לבד.
כי הוא רצה לאהוב.

וכאן הבורא רואה – האדם הפך באמת לאדם: יצור שחופשי לבחור.
וזה אולי הרגע שבו היצירה הושלמה – כשהאדם לא רק נברא, אלא בחר.

והחטא האמיתי?

כששאל הבורא את אדם מה עשה – הוא האשים את חוה.
וזה, אומרים חכמים – היה החטא האמיתי.
לא הבחירה, לא התשוקה, לא פריצת הגבול – אלא האשמה.
האשמה בעצמך, בטבע שלך, ובמי שאתה.
חטא הבושה, חטא ההסתרה.
הפחד להיות שלם – גם עם ה"לא מושלם".


גברים, נשים, ואיזון חדש

היום, בעולם שבו נשים מתעוררות לעוצמה שלהן – אנחנו רואים:
הן לא רק מרפאות, הן גם פועלות, יוצרות, מובילות.
הן לא מתנצלות על הפריצה – הן מזכירות לעולם שפריצה היא חלק מהחיים.

והגבר?
כשהוא משתף פעולה עם הכוח הנשי – ולא מפחד ממנו – הוא חווה באמת מה זה להיות דומה לבורא.
הוא חוצה את הגבולות שהוא עצמו פחד מהם – כי מישהו עודדו אותו לצאת.

לסיום

להיות אדם – זה לא רק לפעול לפי החוק.
זה גם לדעת מתי לחצות אותו.
זה לא להיות "נכון", אלא להיות חי.

ומה ייתן וכולנו נלך בדרך של אור – כדי שנוכל סוף־סוף לראות גם את הצל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *